ביטחון תעסוקתי במקום העבודה: לקראת הסדרי ביניים מאוזנים (Job Security: Towards Balanced Intermediate Solutions)

תקציר בעברית: להסדרי ביטחון תעסוקתי (המכונים לעתים הסדרי קביעות) יתרונות ברורים לצד חסרונות בולטים. מחד יש צורך חיוני לעובדים בהגנה מפני פיטורים שרירותיים, ומאידך יש הכרח לאפשר למעסיקים לפטר עובדים כאשר יש טובה לכך, וזאת בהליך מהיר ויעיל. נדרשים אפוא פתרונות ביניים יצירתיים בין שני של קביעות חזקה מדי וסמכות פיטורים מוחלטת למעביד.מאמר זה מתמקד בבחינת פתרונות אפשריים בהתייחס בעילת אי-התאמה (להבדיל מפיטורי משמעת או צמצום). לאחר דיון קצר בהצדקות לכלל שאוסר על פיטורים ללא סיבה מספקת, לצד הביקורת על כלל כזה, בוחן המאמר פתרונות ביניים אפשריים במישור התאורטי, ובכלל אלה שיטת ה-Flexicurity; כלל סיבה בעל מעמד של בררת מחדל דיספוטיזיבית בלבד; כלל מספקת כחלק מהסדר חצי קוגנטי; שימוש בעקרון תום הלב כמכשיר למניעת פיטורים שרירותיים; לבסוף, הצעה של זירוז ופישוט ההליכים הפרוצדוראליים מבלי לפגוע בהגנה המהותית. לאחר מכן פונה המאמר לסקור כמה וכמה התפתחויות מרתקות בתחום זה, אשר יוצרות ספקטרום רחב של אפשרויות - רמות שונות של ביטחון תעסוקתי - אשר המשותף להן הוא ההתמקדות בפן הפרוצדוראלי. נעמוד על ההסכם הקיבוצי של עובדי החברה הלאומית לדרכים משנת 2005, אשר אפשר לראות בו חלוץ המהפכה בתחום זה; על ההסדר החדש שאומץ בחקיקה משנת 2008 בנוגע לפיטורי עובדי מדינה, שתחולתו רחבה בהרבה, והשלכותיו אפוא חשובות במיוחד; על ההסדרים החדשים בנוגע לפיטורים פדגוגיים של מורים, שהוסכמו כחלק מהרפורמות בתחום זה; על הסכמים חדשים במגזר הפרטי שממשיכים את אותה מגמה. המאמר מנסה להעריך באיזו מידה מספקים הסדרים חדשים אלה פתרון ביניים מאוזן וראוי.הטיעון המרכזי של המאמר הוא כפול: ראשית, במישור התיאורי אנו מבקשים לחשוף את השינויים המתרחשים לאחרונה בתחום הביטחון התעסוקתי ולמקום את ההסדרים החדשים בהשוואתם זה לזה וכן אל מול הקצוות של ספקטרום הביטחון התעסוקתי. שנית, במישור הנורמטיבי נבחן את ההסדרים החדשים אל מול הדיון התאורטי (הצדקות וביקורות) בנושא הקביעות בעבודה תוך השוואה לפתרונות אפשריים אחרים. בשורה התחתונה מסקנת המאמר היא אוהדת אך זהירה. להסדרים החדשים פוטנציאל חיובי, אך הצלחתם תלויה גם באופן שבו יפעילו בתי הדין את הביקורת השיפוטית על פיטורים מכוחם.English Abstract: Job security arrangements have obvious advantages, as well as some clear disadvantages. Employees should be protected from arbitrary dismissals, yet at the same time, when there is good for dismissal, employers should be able to do so swiftly and efficiently. We are therefore in need of innovative intermediate solutions, between the of overly binding job security and employers’ unlimited power of dismissal. Following a brief discussion of justifications and critiques of a rule prohibiting dismissal without just cause, the article considers some intermediate solutions on the theoretical level, including flexicurity; a default just cause rule; a just cause rule coupled with a derogation clause; prohibition of bad faith dismissals; and finally, the idea of a quick dismissal process, alongside a strong substantive rule. We then turn to discuss some recent developments which create a spectrum of options – varying degrees of job security – all of which focus on the procedural aspect. We discuss the 2005 collective agreement at Israel's National Roads Company; a new arrangement adopted in 2008 by the legislature concerning public servants; new rules concerning the dismissal of teachers; and some new collective agreements in the private sector which continue the same trend. The article tries to assess whether these new models offer a balanced intermediate solution.The article presents two main arguments. Descriptively, we seek to reveal the recent changes in the job security sphere and to situate the new arrangements relative to one another and to the two extremes of the job security spectrum. Normatively, we examine the new models in light of the theoretical discussion (justifications and critiques) of job security and compare them with alternative intermediate solutions. At the end of the day, we believe that the new arrangements have positive potential, but their success depends on the way in which the courts will review dismissals based on them.